הורחבו סמכויות הרשמים לענייני ירושה וצומצם הפיקוח של האפוטרופוס הכללי על מנהלי העזבון

ביום 1.7.23 נכנס לתוקף תיקון מס' 18 לחוק הירושה, התשכ"ה - 1965, אשר מרחיב במידה ניכרת את סמכותם של הרשמים לענייני ירושה לדון בבקשות למתן צו ירושה או צו קיום צוואה ושמצמצם משמעותית את הפיקוח של האפוטרופוס הכללי על מנהלי העיזבון. להלן עיקרי התיקון והמשמעויות שלו:

א.  הרחבת הסמכויות של הרשם לענייני ירושה 

במסגרת התיקון, הועברו סמכויות מבית המשפט לענייני משפחה לרשמי הירושה למתן צווים גם במקרים שבהם עד לתיקון נדרש היה להעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה.
מטרת תיקון זה הינה להפחית את הנטל הבירוקרטי ולצמצם רגולציה עודפת במקומות בהם אין הצדקה מהותית להעברת ההליך לבית המשפט שכן המומחיות מצויה אצל רשמי הירושה, וכן לקצר משמעותית את משך הזמן למתן הצו גם בנסיבות אלה ולשפר את השירות לציבור.
לכן גם במקרים המפורטים להלן, וככל שלא תוגש התנגדות לכך, יינתן הצו על ידי רשם הירושה:
א. מקום מושבו האחרון של המנוח היה בחו"ל כך שעל עזבונו של המנוח חלות הוראות הפרק השביעי לחוק.
ב. כאשר בצוואה קיים פגם או חסר כמשמעותו בס' 25 לחוק.  
ג. כאשר הוגשה בקשה שעניינה צוואה בעל פה (שכיב מרע) כמשמעותה בס' 23 לחוק.
עוד ניתנה במסגרת התיקון לרשמי הירושה הסמכות להוכיח את קיומה של הצוואה בהעתק בהתאם להוראות ס' 68 (ב) לחוק.
הקלה משמעותית נוספת תאפשר להגיש לרשמי הירושה צו קיום צוואה מאומת כדין מערכאה שיפוטית זרה חלף המצאת צוואה מקורית לפי ס' 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1971, זאת במקרים שמקור הצוואה  נמצא מחוץ לישראל ולא ניתן להגישו. במקרה זה אין צורך להגיש בקשה להוכחת הצוואה בהעתק.  

ב.  צמצום הפיקוח של האפוטרופוס הכללי על מנהלי העיזבון 

תיקון מרכזי נוסף לחוק הינו צמצום הפיקוח על האפוטרופוס הכללי על מנהלי העיזבון. התפיסה העומדת בלב התיקון הינה שהיורשים, שמנהל העיזבון פועל עבורם ולטובתם, הם בעלי האינטרס המובהק לבחון את התנהלותו של מנהל העיזבון ולפקח עליו. לפיכך, ככלל, אין הצדקה לפיקוח נוסף על מנהלי העיזבון מטעם האפוטרופוס הכללי.
מעבר לחשיבות שבצמצום רגולציה עודפת על מנהלי העיזבון, המהלך יביא להגברת המעורבות של היורשים בתהליך הכינוס, המימוש והחלוקה של העיזבון המתנהל עבורם. כמו כן, המהלך יאפשר לאפוטרופוס הכללי למקד את משאבי הפיקוח שלו בתחומים בהם קיימת לכך הצדקה מהותית.  
התיקון מחייב את מנהל העיזבון להגיש ליורשים פרטות ודוחות לפי החוק והתקנות לפיו. במקרים חריגים, המפורטים בתוספת השנייה לחוק, כשקיים צורך להגן על יורשים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם, ואין מי שמסוגל ומוסמך לדאוג להם, למשל אם היורש הוא נעדר, קטין שיש לו אפוטרופוס שאינו אחד מהוריו, הקדש ציבורי (בטרם נרשם ומונה לו נאמן) וכיוצ"ב,  ימשיך האפוטרופוס הכללי לפקח על מנהלי העיזבון, ומנהל העיזבון יחויב להגיש את הפרטות והדוחות האמורים גם לאפוטרופוס הכללי, לשם בדיקתם. ביתר המקרים, תפקידם של היורשים הוא לפקח על מנהל העיזבון ולהבטיח כי מנהל העיזבון מבצע את תפקידו כראוי, עבורם. עם זאת, בטרם הגשת הפרטה ליורשים, מחוייב מנהל העיזבון למסור אותה לאפוטרופוס הכללי לשם תיעוד, ולהגישה ליורשים בצירוף אישור המסירה מאת האפוטרופוס הכללי. 

(מתוך אתר משרד המשפטים - האפוטרופוס הכלי והממונה על ענייני ירושה)